היחפנית והים


אליה זוהר – מעצבת ומייצרת נעליים.

נולדה בשנת 82, גדלה במושב יעד בצפון. חיה במכמורת עם בעלה זאב. עובדת בסטודיו הביתי, בעלת המותג "UrbanBarefoot".

DSC_0016

DSC_0060

איך את מגדירה את תחומי העיסוק שלך?
אני מעצבת ומייצרת נעלים. אני בעצם עושה הכול לבד: בונה קולקציה, מעצבת, מייצרת ידנית, משווקת ונמצאת בקשר ישיר ואישי עם הלקוחות.

DSC_0128

קולאג'-אליה-3

מה הייתה הדרך שלך למה שאת היום?
גדלתי במושב הקהילתי "יעד" שבגליל. תמיד הלכתי יחפה. אף פעם לא מצאתי נעליים שהיו לי נוחות, הרגשתי מסורבלת. אחרי הצבא , ב-2003, נרשמתי לבצלאל, במסלול לאופנה ואביזרים. בשנה השלישית היה קורס בנעליים, והתאהבתי. בעיקר בעור כחומר גלם. סופסוף מצאתי דרך לעשות לעצמי נעליים נוחות ונעימות. בהתחלה עשיתי רק מעטפת, כמו עור שני שמתחתי על יציקת גבס של כף הרגל שלי. מצאתי דרך לקשור את זה עם שרוכים, ואנשים מאוד התלהבו. מצאתי פיתרון שהוא נעל למראית עין, לא התלוננו יותר שאני הולכת יחפה. אחרי הלימודים עבדתי במשך שנה וחצי אצל שלושה מעצבי נעליים בתל-אביב: ענבר יוסיפון – "שומייקר", נטע גרציאני וארז עמרם. ככה למדתי את כל שלבי הייצור, עד לניהול ולשיווק. לפני שלוש שנים, כשעברנו לגור במכמורת, החלטתי לצאת לדרך עצמאית.

making

מה היו הנעליים הראשונות שעשית?
המגפיים שבכרטיס הביקור שלי. הנעליים המתוחות היו הנסיון הראשון, משהו קונספטואלי, כמו רוב העבודות בבצלאל, אבל המגפיים היו הנעלים האמיתיות הראשונות שעשיתי.

DSC_0110

איך נראה חלל העבודה שלך? מה את אוהבת בו? מה היית משנה?
הסטודיו הקטנטן שלי ממוקם בצמוד לבית שלנו במכמורת, חלל מאורך וקטן במעין מרפסת סגורה. אני אוהבת לשבת מול החלון ולראות את כל הירוק שבחוץ, בעיקר בבוקר מול השמש. המכונות הגדולות שלי עומדות מחוץ לבית, מכוסות בניילונים. הייתי משלשת את הגודל שלו, כך שכל המכונות יהיו בפנים ויהיה עוד מקום לעשרה אנשים להסתובב. כמו שזה עכשיו, אני צריכה לעבוד מאוד מסודר. מספיק שדבר אחד לא במקומו והכול נהיה מסורבל.

DSC_0069

DSC_0159

מהם מקורות ההשראה שלך?
המון דברים. מטבע עד אנשים. יש אשה אחת שמלווה אותי כל החיים, יעל אילן, היא למדה אותי צילום בתיכון ונשארנו חברות. היא מורה, השראה. גם נעליים שאחרים נועלים יכולות לתת לי השראה. אני תמיד מסתכלת על אנשים מלמטה למעלה. אני אוהבת להסתכל על הנעליים ש – Trippen עושים, דברים יפהפיים. יש גם חוברת שיוצאת פעם בחצי שנה ונקראת – Bloom. היא עוסקת בתחומים שונים של אומנות ומאוד מעוררת השראה. כל דבר בעצם יכול לעורר השראה.

Untitled-1

מהו תהליך היצירה שלך? איך נולד פריט או פרויקט חדש?
רוב העבודה שלי היא דווקא לא במקום של הרעיון. אני עושה שתי קולקציות בשנה כדי לעורר איזה שהוא גל של עניין ופעילות עסקית, אבל כל השנה עובדת על פי דגמים קיימים. בכל קולקציה, מתווספים בין חמישה לעשרה דגמים. יש לי כבר כתשעים דגמים, כך שכשבא לקוח חדש, אפשר לדפדף יחד בדגמים הקיימים ולעשות שינויים מינוריים. רוב העבודה היא אינטראקציה עם הלקוח. אם זו נעל בהתאמה אישית, אני עושה לפעמים יציקת גבס. ואם לא, אני מתחילה מהסוליה והגזרה. יש לי גזרות מוכנות בדו-מימד. אם מדובר בגזרה חדשה, אני מותחת מסקינג-טייפ על האימום ומציירת עליו. משם, זה הופך לגזרה על נייר בדו מימד, ואז לבד שמדמה עור, כדי לראות אילו תיקונים דרושים. גזרת הבד עוברת לעור, ואז מתווספת ביטנה ועור חיצוני. אני גוזרת, תופרת, מותחת ומוסיפה סוליות. כשמדובר ביציקת גבס, אני גוזרת, מרטיבה ומכניסה את העור למקרר ליומיים, ואז מותחת עם מסמרים. אני עושה שתי שכבות לכל נעל, ובנוסף שכבה של גומי לסוליה, להגנה מפני גשם ושחיקה.

DSC_0169

איך נראה יום בחייך?
בכל בוקר אני הולכת קודם כל לים, בדרך כלל עם זאב, בעלי. ואז, חוזרים הביתה, מכינים מיץ, ואחרי ריטואל קטן של סידור או ניקיון, אני מתיישבת לעבוד עם המוזיקה ועם עצמי. קורה שנכנסים אנשים וקוטעים את הרצף, אבל מוסיפים משהו אחר. אחרי הפסקת צהרים אני ממשיכה לעבוד עד השקיעה. פעם בשבוע-שבועיים, אני נוסעת לקנות חומרים בתל-אביב אצל יבואני עורות ואביזרים.

DSC_0053קולג'-אליה1

על מה את עובדת עכשיו?
אני אמורה לעבוד על קולקציית קיץ , אבל בגלל הנסיעה שלנו לירח הדבש זה נדחה. כשאחזור, אכנס לקצב ואכין את הקולקציה ואת הקטלוג. אז בדרך-כלל מתחיל הלחץ, כי יש גל של הזמנות. הקטלוג זו תמיד הפקה מאוד כיפית. יש לי חברה שמצלמת ויוצאים קטלוגים מאוד יפים בעיני. אני לא משתמשת במדיה של דפוס, מפני שהפייסבוק מגיע לתוצאות הרבה יותר טובות, ובחינם. את הקטלוג האחרון שלי, למשל, ראו 11,000 איש בשלושה ימים.

קולאג'-אליה-4

איזה מקום תופס העיסוק היצירתי בחייך, מה את מקבלת ממנו?
תופס הרבה מאד מהחיים שלי, ואני עוד קוראת לעצמי יחסית מאוזנת. אבל נראה לי שזו גם התרבות שלנו. מלמדים אותנו שצריך לעבוד כל יום מהבוקר עד הערב. אני משתדלת לא לעבוד אחרי השקיעה. זה הסימן שלי לקפל את הדברים וללכת לים. העבודה שלי זה המקום שלי להתבטא. תמיד אהבתי להפעיל את הידיים. זה הכלי שלי לביטוי מהפנים החוצה. גם כשהעבודה פחות קונספטואלית ויותר יצרנית, אני אוהבת את זה מאוד.

DSC_0094

איזה עבודות שלך את אוהבת במיוחד או גאה בהן במיוחד?
כמעט תמיד זו הנעל האחרונה שעשיתי. יש התפתחות מקצועית מנעל לנעל. בתפרים, בגימורים.

איך משפיע המקום שבו את חייה על היצירה שלך, ואת עליו?
התאהבתי בים עוד כשעשיתי שנת שירות בבית ינאי. ידעתי שכשאסיים את הלימודים אחזור לים. כשגרים במקום כלשהו מתרגלים אליו, אבל כשבאים אנשים מבחוץ ומתפעלים, זה מזכיר לי שהמקום הזה הוא פנינה. פיסה של שלווה ששומרת עלי רוב הזמן מאוזנת.

אילו קשיים את חווה או חווית בתהליך היצירה שלך או בדרך שעשית עד היום?
בתחילת הדרך, הייתה קשה לי היציאה לעצמאות. מה אעשה בלי משכורת, עד שהעסק יגדל, איך להביא לקוחות חדשים.. היום זה כבר לא הקושי העיקרי. העסק נכנס למעין תלם נעים כזה, ובכל שנה, כשאני חוגגת יום הולדת עסקי ובודקת את החודש, הוא הטוב ביותר שהיה לי. זה נורא מעודד אותי ומראה לי שעשיתי את הבחירה הנכונה. מעבר לזה, יש דברים שאני פחות אוהבת לעשות, כמו תיקוני נעלים. אני לא משחררת נעל עד שהיא יושבת טוב. לפעמים אין מנוס מלפרק אותה. הלקוחות שלי יודעים שאפשר גם לחזור אלי אחרי שנה לתקן, אבל זה לא דבר שאני מאוד אוהבת לעשות.

DSC_0008

אילו שיתופי פעולה מעניינים היו לך במהלך הקריירה?
לפני כשנה השתתפתי בפרויקט עם מעצבים נוספים בחנות "ביק'לה" בנווה צדק. החנות החליטה שבמקום להציג קולקציית חורף, הם יקצו את החנות למשך ארבעה חודשים לארבעה מעצבים שנבחרו. מבחינתי זו הייתה קפיצת מדרגה מקצועית מאחר ש"נאלצתי" להכין נעליים לתצוגה עם האימומים ולא עם יציקות הגבס שנהגתי לעשות. מאז, אני עורכת ארבע מכירות בשנה בשיתוף אומנים אחרים. אני מגיעה עם דגמים ובהמשך מייצרת לפי הזמנות.

קולאג'-אליה2

איזה יוצרים אחרים את מעריכה?
אותה מורת דרך שנותנת לי השראה, היא גם יוצרת שאני מעריכה – יעל אילן. היא צלמת מדהימה. אומן נוסף שאני מאוד אוהבת הוא גאודי. בעיקר מרתק אותי תהליך העבודה שלו, ואיך שהוא לוקח צורות מהטבע והופך אותן לתלת-מימד.

אם לא היית עוסקת בעיסוקך הנוכחי, מה היית?
אולי טייסת. זה חלום שנורא בא לי להגשים. העוצמה שבזה, השיוט בשמיים, לראות מקומות חדשים. אני מאוד אוהבת לנהוג, אבל טיס זה מימד אחר לגמרי.

אם יכולת לבחור לך לקוח או קונה, אפילו דמיוני או מהעבר, במי היית בוחרת?
הייתי שמחה לעשות נעליים לתום יורק הסולן של להקת רדיו-הד. נראה לי שיש לו חשיבה לא שגרתית, ובטח היה נותן לי לעשות לו נעליים מעניינות.

מהם הכיוונים והשאיפות לעתיד?
מבחינה אישית, הייתי רוצה להקים משפחה ענפה. מבחינת העסק, היה לי חזון ממש מההתחלה. אני שואפת לסטודיו גדול יותר, אולי עם בעלי המקצוע שצריך – גזרן, מותח ואפילו מעצב או שניים, כשאני מנהלת את כל העסק מלמעלה ושומרת על האופי המאוד מסוים של הקו שלי. הייתי שמחה להוזיל מחירים. הבעיה היא שעור הוא חומר גלם מאוד יקר וחסר תחליף. אני מתמחרת במינימום, רק כדי לכסות הוצאות ולחיות.

DSC_0083

איזה המלצות היית נותנת ליוצרות מתחילות?
תמיד נכון ללכת אחרי הלב. הוא יודע מה נכון ומביא תוצאות טובות.

מה המוטו שלך?
יש הרבה קלישאות שאני מאמינה בהן. הן אומנם קלישאות, אבל נכונות, כמו – חלומות מתגשמים, ונועדו שיגשימו אותם, הכול לטובה, וגם, כמו שאמרתי, ללכת אחרי הלב.

איזה עצה תוכלי לתת לקוראים שלנו מניסיונך האישי?
הייתי אומרת לנעול תמיד רק מה שנוח. וחשוב שהנעל, בדיוק כמו בגד, תשדר את האני הפרטי של כל אחד.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, כתבות, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על היחפנית והים

  1. Uri הגיב:

    Very talented – beautiful work

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s