סיפורי הבדים של איילת


איילת יונטף – מעצבת טקסטיל

נולדה בשנת 65 בפתח תקווה. גדלה בקריית אונו. כיום גרה עם משפחתה בקרית אונו, מעצבת טקסטיל בסטודיו הביתי ומלמדת בשנקר.

איך את מגדירה את תחומי העיסוק שלך?
עיצוב טקסטיל הוא תחום עתיק שמגיע מעולם עבודות היד, הדקורציה, והוא נחלק לשלוש מיומנויות – אריגה, סריגה והדפסה. אני מתמחה בהדפסה.

DSC_0314

מה הייתה הדרך שלך למה שאת היום?
גדלתי עם אמא שאהבה אומנות, עיצוב ותרבות באופן כללי. אבי אהב ספורט. אחותי ואני נחשפנו להמון תערוכות, מחול ומוזיאונים. אמא שלי הייתה ציירת חובבת ותמיד היו בבית כלים וחומרים שיכולתי להתנסות בהם כאוות נפשי. למרות זאת, נמשכתי יותר לספורט ולריקוד. חוויה חשובה בהתפתחות האומנותית שלי הייתה מחנות הקיץ לנוער שוחר אומנות. יצאתי אליהם כרקדנית,

DSC_0100

אבל נחשפתי שם לתחומי אומנות רבים. לצייר תמיד אהבתי אבל לא למדתי. אחרי השירות הצבאי, אמא שלי חזרה יום אחד מקורס טקסטיל שעשתה בשנקר והודיעה לי – מצאתי לך מקצוע. עניתי בטבעיות – או קיי, תרשמי אותי. התקבלתי לעיצוב טקסטיל והיה לי ברור שזה זה. הלך לי טוב ואהבתי את זה. יש לי חוש לצבע ויד טובה. עשיתי שם הרבה פרויקטים מעניינים ואפילו קיבלתי מלגה בשנה רביעית. במקביל, היה לי דוכן בנחלת בנימין שבו מכרתי סיכות עם ליפופי חוטים בטכניקות צביעה שונות. סיימתי את שנקר ב1990. מיד לאחר מכן התחלתי לעבוד בכיתן. הייתי מעצבת בכירה בסטודיו של המצעים במשך 10 שנים ולמדתי שם המון. עבדתי מול קלווין קליין, בנטון וחברות נוספות. משם, גם-כן די במקרה, עברתי לעבוד בגולף אנד קו כקניינית אופנת ילדים. ההבנה שלי בתחום התמצתה בעובדה שהייתי אמא לשני ילדים קטנים, אבל הציעו לי בכל זאת את התפקיד הנחשק הזה וקיבלתי אותו בשמחה. העבודה שלי כללה נסיעות רבות בעולם והייתה אינטנסיבית מאוד. באותה תקופה פתחו בארץ את פוקס ורשתות נוספות, התחרות הייתה עצומה. לאחר 6 שנים הרגשתי שהספיק לי והודעתי על עזיבה בלי תוכניות קדימה. הייתי בת 40, ורציתי פסק זמן, וגם שינוי. באופן טבעי, פתחתי שולחן בבית והתחלתי לצייר ולעצב טקסטיל. באותו זמן גם פנו אלי משנקר ורצו שאלמד שם. זה מה שאני עושה מאז.

DSC_0511 (2)

מה הייתה העבודה הראשונה שיצרת?
סיכות השיער וסיכות הדש עם ליפופי חוטים שמכרתי בנחלת בנימין. אחותי עזרה לי לעשות אותם.

DSC_0093

איך נראה חלל העבודה שלך? מה את אוהבת בו? מה היית משנה?
יש לי חדר עבודה שאני חולקת לפעמים עם יאנק, בעלי, שהוא טיפוגרף ולרוב עובד בסטודיו שלו בתל-אביב. כשיש לי עבודות שתופסות הרבה מקום, אני עובדת בפינת האוכל ובסלון, ואת צביעות הבדים אני עושה במרפסת.

DSC_0127

DSC_0189

DSC_0388

DSC_0369

לא הייתי מסרבת ללופט בפלורנטין, אבל גם פה טוב לי. זה מקום אינטימי, הרדיו שלי, השקט, הממלכה של הצבעים, המחשב שלי, אוסף טוב של ספרים שמחולק לפי נושאים – גרפיקה, טקסטיל.. הייתי רוצה עוד קצת מקום, ואני שוקלת בימים אלה לשכור מקום בחוץ, שיאפשר יותר עבודה עם  חומרים, צביעות בדים. קצת בעייתי לעשות את זה בבית.

מהם מקורות ההשראה שלך?
יש לי מגוון של מקורות השראה, כולל לוחות השראה עם חומרים שאספתי, ואני משתמשת בהם כחלק מתהליך העבודה.

DSC_0178

DSC_0184

אני מאוד אוהבת ספרי טקסטיל ישנים, מסורות עתיקות, תרבויות אפריקאיות, יפן, מכסיקו. מאוד אוהבת איקאט, באטיק, נמשכת לאינדיגו. אני משתמשת הרבה באתניות עם בסיס קלאסי, מותאמת להיום. אין כאן יצירה שהיא יש מאין. תמיד מתחילים מהשראה כלשהי. אני קוראת המון מגזינים, בלוגים.

DSC_0198

מהו תהליך היצירה שלך? איך נולד פריט או פרויקט חדש?
התהליך מתחיל לעיתים קרובות מהזמנה של לקוח, או קול קורא לתערוכה. זה מתחיל מרעיון, ומשם ממשיך בהמון סקיצות ונסיונות של צורה וצבע. לעתים הלקוח רוצה צבעים מסוימים לפי טעמו או לפי טרנדים. יש לי מגירות שמחולקות לפי נושאים ולפי עונות, ואני שולפת משם לפי הצורך. כמויות אדירות של חומרים וציורים. אני מאוד פורה. יש קומפוננטים שאפשר לחזור עליהם בעבודות שונות. זו עבודה מאוד סיזיפית, אבל בו בזמן גם ממכרת. אני משתמשת בצבעי מים ובעטים, ואחרי שהדוגמא מוכנה, יש עדיין המון עבודה לבנות

DSC_0136

את זה כ'פטרן'. זה כבר חלק שאני עושה במחשב. כל דוגמא יכולה להפוך לחזרתית. הציור שלי נעשה בעצם מתוך מודעות לשפה של הטקסטיל. כשמדובר במוצר שאני מייצרת עד הסוף, אני שולחת לפעמים את הדוגמא להדפסה דיגיטלית ללא הפרדת צבעים בחו"ל.

DSC_0272

איך נראה יום בחייך?
אני מתחילה את הבוקר במטלות הבית, ואז, יש לי את המשמעת לשבת ולעבוד. בצהריים, מקבלת את הבת התיכוניסטית שלי, עושה צהריים, נחה, וממשיכה לעבוד אחר הצהריים. אני בנאדם של בוקר, אם יש לי לחץ אני קמה יותר מוקדם. אני מאוד פעילה ברשתות החברתיות. יש לי בלוג שהיה בין הראשונים בארץ בתחומו, מ-2006. הוא בעצם פוטולוג של עבודות שלי ותמונות שאני מצלמת. בנוסף, יש לי לוחות פיטרסט שאני אוהבת לתחזק לפי צבעים, עונות ונושאים. אני מצלמת המון ומשתמשת באינסטגרם. הפייסבוק מתחיל לתפוס את מקום הבלוג, אבל עדיין, זו הדרך שלי לקבל השראה, ולהגיע ללקוחות, לקולגות בעולם. זה פותח לי המון דלתות. פעם בשבוע, ביום חמישי, זה יום תל-אביב. אני מתחילה בבית קפה, קונה בדים, חומרים, נחלת בנימין, מקבלת רעיונות, כדי לא להשתגע בבית. אני מאוד אוהבת לצאת לצוד חומרים. בשני ושלישי אני מלמדת כל היום ב'שנקר'. כרגע אני מלמדת שם קורס צבע במגמה לעיצוב תעשייתי, ואופנת ילדים בעיצוב אופנה. לפעמים יש לי גם פגישות ופרזנטציות. אני עדיין מעצבת מצעים לגולף-אנד-קו כפרילנס, אבל השוק היום יותר איטי וקצת יותר קשה למכור בכמויות גדולות. זו הסיבה שפעם פעמיים בשנה אני מציגה בתערוכות ומוכרת פריטים בעבודת יד בירידים כמו הקולאז' סייל המוצלח מאוד של קרן שביט ובחנות האטסי שלי. אני אוהבת לצבוע בטכניקת קיפולים יפנית שנקראת שיבורי.

shiburi

פעם בשנתיים אני משתתפת  בתערוכות מקצועיות בגרמניה. שם מוכרים את העיצוב בלבד, לא מוצרים. מכרתי דרך שם עיצובים שלי לחברות מובילות באירופה כמו מרקס אנד ספנסר, קארה בלנק ועוד. למדתי את הצד הזה של העסק בשנים שעבדתי כקניינית. זה לא כישרון מולד.

DSC_0382 (1)

על מה את עובדת כרגע?
על מספר דברים במקביל. קודם כל, אני עובדת על קולקציה שלי לחורף 2014. כשאני נפגשת עם לקוחות, הם רוצים לראות את הרעיונות שלי, בנוסף לכיוונים ולבקשות שלהם. בנוסף, אני עובדת על יצירה שתוצג בביאנלה לטקסטיל בפברואר 2014 במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב. זו עבודה שעשיתי בשבילה המון ניסיונות עם עלים, טבילות טאי דאי, מגזרות נייר שמזכירות את מאטיס, וחיתוכי לייזר. התוצר המוגמר יהיה שילוב של טבע וטכנולוגיה, פאנל של התפתחות צבעונית בגווני כחול, כמו זרימה של מים. במקביל לזה, אני מציירת

DSC_0139 (1)

וצובעת בדים לכריות וצעיפים שיימכרו בקולאז' סייל הבא, נותנת הנחיות פרטיות למעצבי טקסטיל מתחילים, וגם מכינה קולקציה לאתר תמונות אמריקאי שנקרא – ארטפולי וולס.  זו חנות און ליין שאפשר לבחור בה תמונה, לראות איך היא תיראה ממוסגרת אצלכם בבית, ולקבל הביתה פרינט איכותי ממוסגר.

איזה מקום תופס העיסוק היצירתי בחייך, מה את מקבלת ממנו?
זה ממלא את כל חיי, אני לגמרי מעצבת טקסטיל ויוצרת טוטאלית. עוסקת בזה כל הזמן, זה מעניין אותי, אני יודעת מה יש בחנויות, מה בבלוגים, אני מציירת כל הזמן, גם כשאין לי עבודה.  זה משהו שיש לי צורך בו, ליצור, אני תמיד שופעת, אין מצב שאני משועממת.  גם אם יש משברון, אני עושה הפסקה של יום יומיים, וחוזרת לזה. זה מקצוע לגמרי. עבודה. זו גם אמנות אבל גם מקצוע. אני יודעת מה צריך לעשות, זה לא שאני יושבת ומחכה להשראה. בניגוד לאמנות נטו, יש לזה קצב ודרישות ושוק ועונה וכל הדברים האלה מניעים את הקולקציות.

DSC_0162

DSC_0072

איזה עבודות שלך את אוהבת במיוחד או גאה בהן במיוחד?
אני מאוד גאה בעבודות שעשיתי עבור חברות מובילות בעולם הטקסטיל. דוגמא ראשונה היא המצעים הכחולים שעשיתי לקארה בלנק. הם קנו ממני את העיצוב ומיקמו לבד. על הטעם הטוב של הצרפתים אפשר

DSC_0434

DSC_0403

לסמוך. את האינטרפרטציה לדפוס הם עשו לבד, וזה יצא מאוד יפה. בארץ זה נמכר בכיכר המדינה. דוגמא נוספת לעבודה שאני מאוד גאה בה היא לחברת סאקו,  שאחד המעצבים שלהם הוא המעצב המדהים אולף מוריץ . הוא קנה ממני עבודה מהסדרה של הפרחים השחורים מהנייר, ועיבד את זה לוילונות עם פרחים תפורים.

DSC_0410

DSC_0523

איך משפיע המקום שבו את חייה על היצירה שלך, ואת עליו?
נדמה לי שיותר מהמקום, השפיעה עלי התקופה שגדלתי בה. שנות ה-60 וה-70, גוטקס, משכית, האהבה לטקסטיל. ביקורים בשוק של העיר העתיקה בירושלים. בתור ילדה, הצבעים האלה נספגו בי וזה עיצב במידה רבה את הטעם שלי ואת האהבה לפטרן.

DSC_0514

DSC_0083

כיום, למרות שאני גרה ועובדת בקרית אונו השקטה והירוקה, אני מושפעת בעיקר מתל-אביב, וכשיוצא לי, גם ערים אחרות בעולם. שם אני אוהבת להסתובב ולצלם. ובעצם מאז שיש אינטרנט, זו השכונה שלי.

אילו קשיים את חווה או חווית בתהליך היצירה שלך או בדרך שעשית עד היום?
בשנים הראשונות,  בתקופה שכל העבודה הייתה ידנית, היה לי קושי בביצוע מדויק ומסודר שהצריך המון דיוק ומשמעת. למזלי, קרה נס, והיום יש תוכנות שאפשר בעזרתן לעשות דברים מדויקים, להכפיל, לעשות

DSC_0164

רפרזנטציות. זה עשה לי מהפכה. אני לא מעצבת על המחשב, אבל עושה את שאר העבודה בפוטושופ ובאילוסטרייטור.  סך הכל, לא היו לי הרבה קשיים. אני מאוד אוהבת את העבודה שלי, וגם אם הייתי נורא עשירה, עדיין הייתי עושה את אותו הדבר ונוסעת לאותם המקומות. הצד הפחות חביב עלי בכל הסיפור הוא לרדוף אחרי הצ'קים.

אילו שיתופי פעולה מעניינים היו לך במהלך הקריירה?
בתקופת הסטאז' שעשיתי אצל המעצבת ריקי בן ארי היו לי מספר שיתופי פעולה. הייתה לי גם הפקה שעשיתי עם חברתי נורית קריב הסטייליסטית, שילוב של סידורי פרחים וטקסטיל לכבוד פסח. כמעצבת עצמאית, אני מעדיפה לעבוד לבד, ולשתף פעולה עם חברות, כמו למשל – אוברזון, שטיחי כרמל, כיתן ועוד. בשנים האחרונות הצגתי עבודות שלי במוזיאון העיצוב בחולון, בגלריית פריסקופ, וכתבו עלי במגזינים ובלוגים שונים כמו – הו-ג'וי, פרינט אנד פטרן (הופעתי גם בספר שלהם), פטרן אובזרוור, ובלוג הודי שנקרא קולורס אוף לייף.

איזה יוצרות אחרות את מעריכה?
אני מעריצה את המעצבות בחברה הפינית מרימקו , את דונה וילסון, את כל המעצבים היפניים, את איזבל מרנה הצרפתייה. גם בארץ יש מעצבות טקסטיל מדהימות שחלקן היו סטודנטיות שלי, לדוגמא – מיקה בר, דיקלה לבסקי ותמר ברניצקי.

אם לא היית עוסקת בעיסוקך הנוכחי, מה היית?
בואו נלך על השלילה. טבחית לא, אין לי זיקה לבישול. גם לא דוגמנית. יכולתי להיות רקדנית, אני מאוד אוהבת מחול, זה הנושא השני הכי אהוב עלי.

אם יכולת לבחור לך לקוח או קונה, אפילו דמיוני או מהעבר, במי היית בוחרת?
הייתי שמחה שמרימקו יקנו עיצוב שלי. וגם משכית החדשה בארץ. זה יכול להיות נהדר לעבוד אתם. יש להם חזון עיצובי, אבל אולי חסר קצת חזון של טקסטיל.

מהם הכיוונים והשאיפות לעתיד?
לבנות קו משלי, עם השם שלי, אחרי כל השנים שעשיתי דברים עבור חברות אחרות ואפילו לא יודעים שהם שלי.

DSC_0330 (1)

איזה המלצות היית נותנת ליוצרות מתחילות?
בעיצוב, יש משהו מאד טוב בלעבוד בהתחלה באיזו חברה. יש הרבה מה ללמוד ולאן לצמוח. אולי זו לא האוטופיה האומנותית, אבל לומדים ומתמקצעים ובשלב השני לעשות לביתך ולעצמך. ולהאמין לאורך זמן. בסוף זה תופס. וגם, פשוט להתבונן הרבה, בטבע, בספרות, בכל השראה שהיא, ולהיות כנים. אין צורך להעתיק.

מה המוטו שלך?
המוטו שלי בעיצוב הוא – keep it simple and it's gonna be nice. הדברים הפשוטים הם הכי יפים.

איזה עצה תוכלי לתת לקוראים שלנו מניסיונך האישי?
החומר מאד חשוב. זה עושה את ההבדל בין עיצוב טוב למצוין. כדאי תמיד לקנות את הניירות והצבעים הכי יקרים, את הבדים הכי טבעיים. להשקיע בחומרי גלם כמו בבישול.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, כתבות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על סיפורי הבדים של איילת

  1. דיקלה הגיב:

    פשוט מקסים! אין כמוך איילת!

  2. פינגבאק: סיפורי בדים « reDesign

  3. bila הגיב:

    הבדים מאוד יפים.היכן ניתן לרכוש אותם?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s