FE-bulous


 

מיקי מן – אמנית מתכת – סטודיו FE

נולדה בשנת 78 בחולון. גרה בתל-אביב עם בעלה ושני בניה ועובדת בסטודיו-חנות Fe, בדרום העיר.

20150603-SBG_5203
איך את מגדירה את תחומי העיסוק שלך?
אני לא נכנסת בדיוק לאף הגדרה. פעם נלחצתי מזה, אבל היום זה יתרון בעיניי. אני אדריכלית בהשכלתי, מעצבת ועוסקת במתכות.

מה הייתה הדרך שלך למה שאת היום?
גדלתי בחולון. אני זוכרת את עצמי כילדה שגוזרת ומדביקה. כנערה, קניתי מקרר ישן בשוק הפשפשים, ציפיתי אותו בפרווה לבנה והפכתי אותו לארון. זה לא עבד מדהים, אבל היה מיוחד. הייתי תלמידה חרשנית עם משיכה גדולה למקצועות הריאליים. אבא שלי הוא איש כספים, ועד היום, השיח שלנו הוא סביב נושאים כאלה. ממנו לקחתי תעוזה ואומץ להוביל מהלכים עסקיים. אמי מדרום אפריקה. זה אומר עליה הכל. בשנים שגרנו בחולון היא רק רצתה לעבור לתל-אביב, מה שקרה כשהייתי בת 20. היא תמיד רצתה שהכול יהיה לפי הספר. השוקולד הנכון, המוזיקה הקלאסית הנכונה. ממנה למדתי על העולם, קולנוע, מוזיקה, תרבות. בצבא שירתי כחיילת אזרחית בשב"כ. כשהשתחררתי, רציתי ללמוד כימיה. אמא שלי אמרה לי – 'יש לך נטיות עיצוביות'. לכי תלמדי משהו שקשור בעיצוב. שקלתי ללמוד עיצוב פנים, ובעצתה של אמי נרשמתי לאדריכלות, שיש בה תמהיל של המקצועות הריאליים והצד האומנותי.
התחלתי ללמוד באוניברסיטת תל-אביב מיד אחרי הצבא. תמיד הייתי צמאה לידע ונראה לי בזבוז זמן לא להתחיל מיד ללמוד. אחרי שנתיים החלטתי לעבור לרוטרדם, שהתחילה באותה תקופה לתסוס עם באאז אדריכלי. נסעתי לשם עם שי, בעלי, שאתו אני מגיל 20. הוא למד שם תקשורת. ההחלטה לעבור נבעה גם מזה שהפילוסופיה האדריכלית בארץ נשמעה כמו פוליטיקה של שנות השבעים, עם עקרונות סוציאליסטים וגישות מיושנות. הרגשתי שיש בחוץ עולם מתקדם יותר עם כלים עשירים יותר בשבילי. שאוכל ליישר קו עם מה שקורה בעולם. בהולנד סיימתי את התואר הראשון באדריכלות אחרי 3 שנים, ואז המשכתי לתואר שני עם התמקדות באורבניזם. הלימודים שם היו מרתקים, אבל בסופו של דבר היה לי ברור שאני לא רוצה

20150603-SBG_4988

לעסוק באדריכלות. יש המון אדריכלים טובים, והעולם הזה יסתדר בלעדיי. רציתי ליצור משהו משלי. בדיוק כשחזרתי מהולנד, אחרי 5 שנים, גילו אצל אמא שלי סרטן. אני זוכרת שישבתי אתה אחרי הניתוח בתל-השומר והתבוננתי בקיר אומנותי מאוד גדול. באותו רגע, היה לי חלום, כמו התגלות, ואמרתי לאימא שלי שאם היו שואלים אותי מה אני רוצה לעשות, הייתי אומרת – כאלה קירות. לקחת מושג אדריכלי פשוט כמו קיר ולקרוא עליו תיגר. לפשט אותו. למרות זאת, מתוך כבוד להורים שמימנו את הלימודים שלי ומתוך רצון להיות באמת סגורה על עצמי, עשיתי סיבוב של שנה בכל מיני פרויקטים ותפקידים שקשורים לאדריכלות. במקביל, התחלתי לעצב רהיטים למגירה וחלמתי עדיין למכור קירות. חיפשתי את הזהות המקצועית שלי. בסוף אותה שנה הלכתי לעבוד בחנות של שרון ברונשר בגן החשמל. באחד הפרויקטים שעשיתי בעיצוב פנים, הכרתי מישהו שירש מאביו מסגריה. היה לו לופט של 250 מ', וחזון לפתוח שם משהו חדש. יחד עם אדריכלית שלמדה אתי בהולנד, הפכנו את המסגרייה למסגריית בוטיק, גלריה, ובשבילי – גן עדן. בית ספר שנשארתי בו חמש שנים. למדתי שם את עולם המתכות. הכרתי את החומרים עוד מהלימודים בהולנד, אבל הידע המעשי היה חדש לי. מתכת היא מאוד ורסטילית ואקולוגית. היא גמישה ויכולה לשאת שינויים גם במשך מאות שנים. מאחר ולא היו לי עדיין ילדים, עבדתי שעות ארוכות במסגרייה, בהתקנות בשטח, עיצבתי כאוות נפשי והתפתחתי. כשילדתי את הבן השני שלי, לפני שנתיים, נפרדנו כידידים. רציתי להתחיל לעשות את המוצרים שלי, ושיהיה לי חלל תצוגה ציבורי ונראה יותר. כשמצאתי את המקום הנוכחי שלי דרך יד 2, לא האמנתי. החשיפה פה מעולה, יש שתי חזיתות ותנועה רצינית ביום ובלילה. המיקום מצויין מבחינתי. יש בו תמהיל מדויק של חנויות עיצוב ובעלי מקצוע.

20150603-SBG_5035-2

מה הייתה העבודה הראשונה שיצרת?
העבודה הראשונה שעשיתי במתכת הייתה הפאנל של הפרחים. זו דוגמה שראיתי ברקע של משחק פלייסטישן, עם מנזר והר יפני. יש בזה משהו שמשלב מתמטיקה ואומנות.

20150603-SBG_5024

העבודה הראשונה שעשיתי בחלל הנוכחי שלי היא הכוורת. זו קונסטרוקציה מתכתית שמחזיקה את עצמה בזכות הכיפופים. מכרתי קיר כזה.

20150603-SBG_5100


איך נראה חלל העבודה שלך? מה את אוהבת בו? מה היית משנה?
לפני ששכרתי את המקום, הייתה בו חנות תיקים ומזוודות. אני פשוט רוקנתי אותו והתחלתי לשים דברים שעיצבתי. בהמשך הוספתי כורסא. ושולחן עבודה. את עבודת התכנון והעיצוב אני עושה בחלל החנות-גלריה-סטודיו שלי. אני משרטטת שעות, גולשת באינטרנט. זה מרגיש לי פרטי וציבורי בו זמנית.

20150603-SBG_5004-3

מה שאהוב עלי במיוחד זה האור. בחוץ יש אור מאוד צהוב, והפנים יותר כהה וקר. משהו באור שיש לי פה בפנים מזכיר לי את הולנד. כל סקלת הצבעים משתנה בהתאם לאור. המקום הרבה יותר קטן מהלופט שעבדתי בו לפני כן, אבל החשיפה מצוינת, ולכן אני משאירה תמיד אור בלילה, לנצל גם את התנועה הלילית.

מהם מקורות ההשראה שלך?
אני שואבת המון השראה מפינטרסט. אוספת תמונות, ואז הופכת את הרעיונות למשהו אחר. שלי. הרעיונות מגיעים גם מהדברים הגבוהים והנמוכים של החיים. יש לי, למשל, תמונה של נוף עירוני שעשה ידיד שלי מהלימודים, האדריכל חיים מלמן. הוא מיפה את הנוף התל-אביבי. אני לקחתי את הציור, שכפלתי אותו כמו השתקפותבמים והשתמשתי בטכניקת 'אנודייז' שיוצרת מתכת מוזהבת. זה נראה כמו סיסמוגרף עירוני.  קורה שההשראה מגיעה דווקא מטכניקה חדשה שאני לומדת.

20150603-SBG_5056

מהו תהליך היצירה שלך? איך נולד פריט או פרויקט חדש?
מרגע שיש לי את הרעיון, זה בוער בעצמות לראות את זה קיים. הפיתרון הטכני יכול להיות אסימון שנופל בלי שאשים לב. איזושהי מחשבה שמתגנבת לראש, ואז נכנסות החלטות שמאוד משפיעות על האופי של המוצר. לדוגמא, ראשי האיילים שעושים עכשיו מקרטונאג'. הסתכלתי עליהם וחשבתי למה לא לעשות מאלומיניום. התעסקתי בטכניקה של השחלה, מאחר ואלומיניום אי אפשר לרתך, כדי ליצור מוצר קל ושטוח. בכנפיים, למשל, חיפשתי שיטה ליצור נוצות בלי להיכנס לעמלנות של שעות.

20150603-SBG_5083

 20150603-SBG_5084

ככה הגעתי לרעיון של חיתוך חלקי בלייזר וכיפוף. את אותה טכניקה יישמתי על עיגולים כדי ליצור משחק באור. לפעמים, חלק מהתהליך הוא תכנון משותף עם הלקוח. יושבים יחד וחושבים על חומרים, צבעוניות, דוגמא.

20150603-SBG_4982

איך נראה יום בחייך?
מאד כיף. יצאתי מהעולם הכאוטי של הבנייה, מהמחלוקות, מהלחץ. אני אמנם עושה פרויקטים בבנייה, ומגיעה בשלב הכירורגי של השיפוץ, אבל זה שונה. העסק התחיל לגדול, אני מייצרת יותר ויותר מוצרים מוגמרים שלי, יכולה לבחור לקוחות ולא חייבת לקחת כל עבודה. אני שואפת להיות בעמדה שלא תחייב אותי לאספקה מיידית או מהירה. 
בשביל דברים טובים ומיוחדים אפשר לחכות. מבחינת שגרת היום שלי, אני הרבה בחנות, על המחשב. אני עובדת מול הרבה מפעלים ויצרנים, לפי סוגי המתכות ואופי המוצר, כך שיוצא לי גם להסתובב בשטח, להגיע להתקנות. אני מופע של איש אחד וזה יכול לכלול הנהלת חשבונות, חשמלאי, הפקת מוצר, מהלכים כלכליים.. אני מקפידה לסיים לעבוד בארבע אחר הצהריים ולהיות עם שני הבנים שלי. ההפרדה מאוד ברורה.

על מה את עובדת כרגע?
על הדבר הבא. יש כמה מוצרים שנמצאים בשלבי פיתוח, כמו למשל מגש בקומות. השאיפה שלי היא לייצר כמה שיותר מוצרים מוגמרים, ברמה גבוהה. יש לי גם מספר פרויקטים של עיצוב פנים והתקנות ועוד שיתוף פעולה עם האדריכל סעדיה מנדל, על בית פרטי בנווה צדק. אני עושה שם חיפוי של קיר מעלית בחיתוך לייזר. זה כבוד מאוד גדול לעבוד אתו.  מעבר לזה, אני מתחזקת את עמוד הפייסבוק שלי, שולחת ניוזלטר חודשי, לא מעמיסה במילים, בעיקר תמונות, רק כדי להישאר בתודעה. בחודש הקרוב אני נוסעת לתערוכה בבאזל, כשהמטרה היא לקבל השראה מעולם האומנות הפלסטית ולתרגם את זה למתכות.
איזה מקום תופס העיסוק היצירתי בחייך, מה את מקבלת ממנו?
אחרי השנים שהזעתי במסגרייה, אני בשלב שיותר קל ונעים לי. הדברים נבנים יותר לאט. אני עדיין סוס עבודה, ומשקיעה, אבל כאמא, חשוב לי גם להשקיע בזמן עם הבנים שלי. מה שנחמד זה שגם האזור שאני ממוקמת בו נסגר ממילא בשעה שש. הגישה שלי היא שמה שלא הספקתי היום אספיק מחר. זו שלווה.
מאוד כיף לי, ולא משעמם. נדיר שאני צריכה לעבוד גם בלילה. פעם זה היה קורה הרבה יותר.

20150603-SBG_5010-2

20150603-SBG_5146

20150603-SBG_5170איזה עבודות שלך את אוהבת במיוחד או גאה בהן במיוחד?
העבודה הבאה שלי. מתבשל לי עכשיו רעיון לעשות משהו עם האימאג' של הגל היפני ועם אריחים מרוקאים. מין קולאז'. אני חייבת לאמן את המוח שלי לפרוץ את מרחבי החופש וליצור שילוב בין הרמוניה לכאוס.


איך משפיע המקום שבו את חייה על היצירה שלך, ואת עליו?
אני מרגישה שאני נמצאת במקום הנכון. באזור אורבאני, יצרני, שנותן גם במה למעצבים.

20150603-SBG_5131

אילו קשיים את חווה או חווית בתהליך היצירה שלך או בדרך שעשית עד היום?
אני מרגישה שניקיתי את הקשיים. בתחילת הדרך הם היו בעיקר להשיג מימון ולשרוד כעסק. אני משתדלת להיות עסוקה בהווה, בלי עודף פרשנויות.

10313645_308339832660382_6278877509291301682_n

אילו שיתופי פעולה מעניינים היו לך במהלך הקריירה?
לא היו לי שיתופי פעולה עם אומנים אחרים. חלק גדול מהעבודות שלי הן עם אדריכלים, ואז אני שמה את עצמי בצד. מנסה להיכנס לראש שלהם ושל הלקוח ולתת את המוצר הכי מדויק, גם אם זה לא הטעם שלי.

20150603-SBG_5278

איזה יוצרות אחרות את מעריכה?
אני לא זוכרת שמות, אבל יש המון. אני יושבת הרבה מאוד על תמונות באינטרנט ועושה לייקים.
אם לא היית עוסקת בעיסוקך הנוכחי, מה היית?
לא הייתי רוצה להחליף את מה שיש לי היום. אם הייתי מאמינה בגלגולים, הייתי אומרת שעברתי כבר כמה גלגולים והגעתי לגלגול המוצלח ביותר.

20150603-SBG_5156

אם יכולת לבחור לך לקוח או קונה, אפילו דמיוני או מהעבר, במי היית בוחרת?
אולי בעצמי. כך שאני אגיד את המילה האחרונה. הייתי מאוד רוצה לעשות קיר שלם במקום מסחרי-מוזיאלי, מכובד, עם חשיפה. קיר שכולו מלאכת מחשבת.

67346_362997073861324_5661890016068895184_n

מהם הכיוונים והשאיפות לעתיד?
אני כל הזמן נמצאת בשאיפה שבגיל 40 יזמינו ממני קיר רציני, בטכניקה פורצת דרך וגרפיקה מגניבה. אני בונה את דרכי לשם. ועוד דבר שאני רוצה לעוד שלוש שנים, וזה ממש בחיתולים, זה מוצר שיימכר בעולם, לא משהו שמותאם ללקוח, אלא משהו שללקוח יהיה שווה להתאים את עצמו אליו. איזושהי שידה מאוד יוקרתית. פיתחתי לאחרונה טכניקת חיתוך לייזר שמזכירה סריגה, תחרה, עם שתי שכבות של מתכת

20150603-SBG_5102

20150603-SBG_5279

בצבעים שונים. בינתיים יצרתי בשיטה הזו הדום, ועכשיו אני הופכת את זה לארונית. המטרה היא לא לחסוך. להתפרע ולעשות משהו שהוא תכשיט. אני חושבת שהגעתי, כמעצבת, למקום שאני לא חייבת לעשות דברים סופר שימושיים, אין לי בעיה עם ה'כשל הטכני'. צריך להעז ולמתוח את הגבולות. אנשים יקנו את זה כי זה יפה. לפעמים אני מפנטזת לעצמי, אם פעם אהיה מפורסמת, איזה סוג של מפורסמת אהיה. אני מניחה שאשאר בעשייה מופנמת וצנועה, כמו האדריכלים היפנים, זקני השבט. חכמים וארציים.

20150603-SBG_5144

איזה המלצות היית נותנת ליוצרות מתחילות?
כשלמדתי אדריכלות, קראתי את 'כמעיין המתגבר' של איאן ראנד. האדריכל שם היה קצת מורד ומאוד טכני. הוא ניסה להביא אמצעי ייצור מתקדמים ולעבור מאבן לפלדה. היה לו קשה להנחיל את השינוי, ולכן התחיל לעבוד כבנאי. משם הגיע להיות אדריכל. אם חושבים על זה, זה גם המסלול שאני עשיתי עם המתכות. הייתי בעצם מנהלת פס ייצור במסגרייה במשך כמה שנים כדי להגיע למה שאני עושה היום. ההתחלה מלמטה מאפשרת לך בעצם לדעת להתמודד עם כל סוגי החניות והמעקפים שהנהיגה בדרכי החיים מזמנת. זו גם הסיבה שעזבתי את אוניברסיטת תל-אביב.

מה המוטו שלך?
"enjoy today", "the time is now", זה היה המוטו שלי שנים, על זה גדלתי, החוויה של ההווה.

20150603-SBG_5119

איזו עצה תוכלי לתת לקוראים שלנו מניסיונך האישי?
אתן רעיון לשימוש רדי-מייד במתכת. אני אוהבת נורא את כלוב הציפורים שלקחתי והפכתי אותו לבר משקאות. אם חושבים על זה, זה בדיוק מתאים. המתכת היא אינסופית. ובכלל, בדור שלנו, יש לנו את היתרון שאנחנו יכולים לזרום עם המחשבות שלנו ולנצל את המשאבים הסביבתיים להמציא את עצמנו.

   20150603-SBG_5096

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כתבות, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על FE-bulous

  1. קרין עינב פרץ הגיב:

    וואוו גדול!!!!
    חבל שאת לא עושה שיתופי פעולה.
    אשמח מאוד, ביותר והכי להפגש.
    קוראים לי קרין…..

    http://www.karineinavperez.com/#!portfolio/c1han
    אשמח לשמוע ממך:)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s