תכשיט בהקשבה

מאיה מור – צורפת ומעצבת תכשיטים
נולדה בשנת 75 בחדרה. גדלה בכפר הס. למדה באיטליה. כיום חיה ברמת-גן עם בת זוגה ומעצבת תכשיטים בסטודיו הביתי.

איך את מגדירה את תחומי העיסוק שלך?
אני מעצבת תכשיטים וצורפת. אבל זו הגדרה חסרה קצת. בנוסף לתכשיטים, אני גם גולשת גלים, עובדת בעץ ובחומרים אחרים.

מה הייתה הדרך שלך למה שאת היום?
כילדה, אני זוכרת שביליתי המון אצל סבתא שלי. היה לה בית עם חצר, וזה היה חלק מאוד משמעותי מהילדות שלי והחיבור שלי לטבע. אני בת בכורה, בהפרש של כמעט חמש שנים, כך שהיה לי הרבה זמן לשחק לבד בין העצים. תמיד אהבתי לפרק דברים, להבין איך הם בנויים, אם כי לא תמיד הרכבתי חזרה. כשהייתי בת חמש עשרה עברנו מכפר סבא לכפר הס, לבית עם גינה, שכמובן מאוד אהבתי. נמשכתי גם לחוגים של אומנות ופיסול. בתיכון למדתי אדריכלות ובצבא עסקתי בשרטוט. אחרי הצבא עבדתי מעט במלצרות ולקחתי קורס בגילוף עץ. נסעתי גם לניו יורק ועשיתי קורס בפיסול. כשחזרתי לארץ, נרשמתי לקורס נגרות של משרד העבודה. זה היה כיף אדיר. תמיד חיפשתי לעשות דברים טיפה שונים, ומהר מאוד הבנתי שאני נהנית גם משלב התכנון והעיצוב. מאחר ויש לי דרכון אירופאי, החלטתי לנסוע לאיטליה ללמוד עיצוב מוצר. וכך, בגיל 23, ארזתי את עצמי ועברתי לסיינה. במשך כמה חודשים למדתי איטלקית, ועברתי למילאנו ללימודי תואר ראשון בעיצוב המוצר. למילאנו העיר פחות התחברתי. היא גדולה וקרה. למרות זאת, תקופת הלימודים הייתה מדהימה. ברגע שנגמרו הלימודים, עפתי משם לבולוניה. מצאתי עבודה אצל מעצבת מוצר, מעין התמחות שלאחר הלימודים. במקביל, עבדתי בחנות פרחים שעשתה עיצובי חלונות ראווה ואירועים. זו הייתה חוויה לא נורמלית. אחרי שנתיים, הבנתי שהגיע זמן להמשיך וחזרתי לארץ. שוב, התחלתי לחפש את עצמי. הבנתי שעבודת עיצוב שמתחילה ומסתיימת במחשב לא מתאימה לי. אני צריכה את המגע עם החומר. מאחר וכתושבת חוזרת הייתי זכאית לקורס של משרד העבודה, בחרתי בקורס צורפות, למרות שהייתה לי הרגשה שמתכות הן קרות ולא יתאימו לי. תמיד העדפתי חומרים רכים וחמים יותר. מהר מאוד התחברתי למתכות, ליכולת לרכך ולעבד אותן כרצוני. זה נחמד לי שהעבודה היא בקטן, שהדיוק הוא אלמנט מרכזי בעבודה והסיפוק הוא דיי מיידי. תוך כדי הקורס, אנשים התלהבו ממה שעשיתי והתחלתי לעשות קולקציות. אחרי הקורס עבדתי תקופה ב'רביד', שם קיבלתי המון ידע וניסיון מעשי. ניסיון הוא חלק ממש חשוב בתכשיטנות. רק ככה אפשר להגיע לדיוק ההכרחי. היה לי חשוב לעצב ולעשות בעצמי, ולא להוציא עבודה החוצה. היה לי באותה תקופה סטודיו קטן בבית, ומכרתי בעיקר בירידים.

מה הייתה העבודה הראשונה שיצרת?
לעבודה הראשונה שמכרתי הייתה לי השראה מכנפיים של דבורה. אני אוהבת דבורים, יש לי קטע איתן. תמיד קישרו גם את השם שלי ל'דבורה מאיה'. עבדתי המון זמן על הצורה הבסיסית של הכנף, ורציתי לעשות תכשיט שבו שתי כנפיים מחזיקות אבן. זה היה תהליך מאוד ארוך. בסופו של דבר, זה הפך להיות דגם שמכרתי הרבה ויצרתי וריאציות שונות ממנו.

איך נראה חלל העבודה שלך? מה את אוהבת בו? מה היית משנה?
הסטודיו שלי נמצא כיום בבית. הייתה תקופה שהייתה לי חנות בגן החשמל בתל-אביב, אבל גיליתי שיותר נעים לי לעבוד בבית. איזור העבודה שלי ממוקם במרפסת קטנטונת שצמודה לחדר השינה. יש לי שם כל מה שאני צריכה. הדבר האהוב עלי ביותר הוא עץ הברוש הענק שעומד ממש מול המרפסת והאור הנהדר שיש שם. הייתי שמחה לשטח מעט יותר גדול, אבל בסך הכול אני מרוצה.

מהם מקורות ההשראה שלך?
ההשראה שלי מגיעה מהמון מקומות. מאנשים, מלקוחות. מצד אחד, אני יוצרת קולקציות בהשראה שלי, ומצד שני, הלקוחות, עם הבקשות, הצרכים והפנטזיות שלהם, הם חלק מאוד גדול מהעבודה שלי. אני טיפוס שצריך חברה ואוהבת את האתגר של להפוך את הרצונות האלה למציאות. למוצר, במקרה הזה תכשיט, יש מטרה מעבר לקישוט. והחיבור עם האנשים נותן לזה את הערך המוסף מבחינתי.

מהו תהליך היצירה שלך? איך נולד פריט או פרויקט חדש?
יש שני תהליכים עיקריים. אם זה עם לקוח, אני קודם כל יושבת ומקשיבה לסיפור שלו. אחרי הפגישה, אני לוקחת זמן לעבד את הרעיון. זה יכול לקחת כמה ימים ואפילו שבועות. ברגע שמתגבש אצלי משהו, אני יושבת ועושה סקיצות כדי להראות ללקוח כמה חלופות. אנשים אוהבים לבחור, כך שאני אף פעם לא נותנת אפשרות אחת בלבד. בהרבה מקרים, אני יודעת מראש במה יבחרו. התהליך השני הוא של תכשיטים שמגיעים ממני. קורה שאני משתמשת בתוכנת תלת-מימד, או עושה סקיצות, מדפיסה בתלת-מימד מודל שעווה או תכשיט מוגמר. זה משתנה.

איך נראה יום בחייך?
זה תלוי. אם יש גלים, אני מתחילה את היום בים. נוסעת לחוף עם הגלשן שלי, על הקטנוע. זו ההתחלה האהובה עלי. רמת הריכוז שלי אחרי גלישה היא הרבה יותר גבוהה. בימים שאני לא נוסעת לים, אני עובדת בסטודיו, נפגשת עם לקוחות, או עובדת על המחשב. חלק מהעבודה שלי זה גם שיווק, צילום, כתיבה..

על מה את עובדת כרגע?
כרגע אני עסוקה בעיקר בהזמנות לכריסטמס דרך החנות שלי. מעבר להזמנות של לקוחות, אני גם עובדת על תכשיטים ומתנות מותאמים לחג, לקראת גל ההזמנות של העונה.

איזה מקום תופס העיסוק היצירתי בחייך, מה את מקבלת ממנו?
מקום מאוד מרכזי. אין ממש הפרדה בין הסטודיו לבית אצלי. כרגע זה מתאים לי. אני לא צריכה לעמוד בפקקים.. אולי יום אחד אעשה הפרדה יותר ברורה, אם יהיו ילדים למשל, אבל בינתיים קורה שאני עובדת גם עד אמצע הלילה. אין ממש גבולות.

איזה עבודות שלך את אוהבת במיוחד או גאה בהן במיוחד?
בדרך כלל, אני קשורה לעבודה שאני עובדת עליה, ובאיזשהו שלב משחררת אותה. בתחילת הדרך היה לי קשה יותר לשחרר.

איך משפיע המקום שבו את חייה על היצירה שלך, ואת עליו?
המגורים ברמת-גן הם קצת מחוסר ברירה, אבל זה נוח לי. קרוב לים, ללקוחות. מעבר לזה, אין לי חיבור למקום הזה.

אילו קשיים את חווה או חווית בתהליך היצירה שלך או בדרך שעשית עד היום?
קודם כל, תהליך החיפוש לא היה פשוט. לקח לי הרבה זמן, מהצבא ועד לפני כמה שנים, לדייק את מה שאני רוצה לעשות. גם בתוך הנישה כמעצבת תכשיטים הייתי צריכה למצוא את המקום שנכון לי, שזו העבודה הצמודה עם הלקוחות, בניגוד לייצור קולקציות ומכירה בחנויות. וכמובן שיש את הקושי שהוא מדינת ישראל..

אילו שיתופי פעולה מעניינים היו לך במהלך הקריירה?
מייד לאחר הלימודים, עבדתי עם רביד ועיצבתי עבורם תכשיטים. היום, מבחינתי, כל תכשיט שאני עושה עם לקוח זה שיתוף פעולה. זו דרך העבודה שלי.

איזה יוצרות אחרות את מעריכה?
יש הרבה. למשל, ציביה (ברקאי), בת הזוג שלי, היא יוצרת קולנוע. אני מעריצה את ההתמדה והעקשנות שהיא מגלה למרות שתהליך היצירה אצלה יכול להמשך שנים ולמרות כל הקשיים שהיא נתקלת בהם. זו דרך שעלולה לגרום לך לפקפק בבחירות שלך.

אם לא היית עוסקת בעיסוקך הנוכחי, מה היית?
אני מניחה שהייתי גולשת גלים בהוואי או סן-פרנסיסקו. הגעתי לגלישת גלים בגיל מאוחר יחסית, לפני ארבע שנים. חיפשתי הרבה ענף ספורט שיתאים לי, וברגע שהגעתי לגלישה, ידעתי שזה זה. הצטערתי שלא התחלתי בגיל שלוש, זה בטח היה משנה לי את החיים..

אם יכולת לבחור לך לקוח או קונה, אפילו דמיוני או מהעבר, במי היית בוחרת?
שאלה קשה. אולי אם הדרקונים, המלכה חליסי ממשחקי הכס. זו נראית לי פנטזיה מטורפת ומאתגרת ביותר.

מהם הכיוונים והשאיפות לעתיד?
יש לי חלום לעבור לגור קרוב מאוד לים, בבית שיהיה בו גם עץ שאפשר לבנות עליו בית עץ קטן לסטודיו. אני מאמינה שזה בר-מימוש, ושברגע שהחלטתי שנכון לי לעבוד בבית, זה צריך להיות המקום הכי כיף שיכול להיות.

איזה המלצות היית נותנת ליוצרות מתחילות?
נחישות והתמדה. יש פער גדול בין להתחיל משהו חדש עם המון אנרגיות, חלומות, אמביציה, ואז להתמודד עם הקשיים האמיתיים של היומיום. הוצאות של עסק, הצורך להיות יצירתי כל הזמן, להתמיד. זה אולי נשמע בנאלי, אבל זו באמת ההמלצה שלי. זה מסע ארוך, גם החיפוש של המקום הנכון ומימוש היכולות, וגם הדרך כיוצרת, כעסק. חשוב לא להתייאש בדרך. וכשמוצאים, להאמין בזה.

מה המוטו שלך?
הים לימד אותי המון דברים. יש הרבה משפטי 'גולשים'. אבל הייתי אומרת פשוט – לכו לגלוש!

איזו עצה מעשית את יכולה לתת מניסיונך האישי?
לכו לגלוש! ואם אתן חוששות, תתחילו מסאפ. אם עדיין תחששו, תמיד יש חסקה..

מאיה-אתר.